loading...

בניית בית: שלד וגמר

CIMG0197-1024x768new

שיטות בניה

בניית השלד מתבצעת בארץ בשתי שיטות עיקריות: בניה קונבנציונלית ובניה מפלדה. (על בניה ירוקה ראה מאמרים נפרדים)

  • הבניה הקונבנציונלית המוכרת מאופיינת בהקמת יסודות, רצפות בטון התלויות על קורות, וקירות העשויים בלוקים. זוהי השיטה הנפוצה באזורנו, הן בשל המרכיב הנמוך יחסית בעלויות חומרי הבניה (החול והמלט), והן בשל כוח העבודה הזול, המיומן בטיפול בחומרים אלה. ניתן לשלב בבניה כזו קירות גבס במקומות בהם דרושה גמישות אדריכלית.
  • בניית שלד פלדה מחייבת ביסוס רגיל והקמת רצפת בטון. לאחר מכן יוקם שלד הפלדה. התקרות הבאות יוכנו מקורות פלדה הכוללות ציפוי עליון של בטון. בשלב הבא יצופה המבנה מבחוץ ברשתות טיח, או אבן. חומר מבודד יפריד בין הטיח החיצוני ללוחות הגבס הפנימיים. יתר הגימורים דומים לאלה של הבניה הרגילה. ישנן כיום מספר חברות העוסקות בתחום. חברות אלו מציעות, לרוב, בנייה בשיטת "עד מפתח".

לבניית מבנה מפלדה, בהשוואה לשיטה הקונבנציונלית, יתרונות וחסרונות. היתרונות מתבטאים במהירות הבניה, ביתר הגמישות המתקבלת בעיצוב הפנים, בנוחות השחלת התשתיות וברווח של שטח בתוך הבית בזכות קירות חיצוניים בעובי 15 ס"מ בלבד, לעומת 22 ס"מ בבניה רגילה.

החסרונות יתבטאו בערך מכירה עתידי נמוך עקב שמרנותו של השוק: המבנה פשוט לא נותן תחושה "מוצקה" בשל עובי הקירות ובשל השימוש בציפוי גבס. אמינותה של השיטה "קפצה מדרגה" בשנים האחרונות אך עדיין נדמה שקשה לה להידמות לזו של הבניה הרגילה. השיטות דומות באופן הבידוד התרמי, האקוסטי ובחישוב העלויות.

בניית השלד

ניתן לשער בקלות עד כמה מקצועיותו של קבלן השלד קריטית לבנייה איכותית. בנייה תקינה של השלד חשובה לא רק מהפן הבטיחותי אלא גם כהכנה טובה לבעלי המקצוע הנוספים. קירות ואלמנטים יצוקים נקיים וישרים יקלו על עבודות הטיח והריצוף- ויוזילו אותן. עמידה בלוח הזמנים שנקבע תוזיל את עלויות המימון.

בבחירת קבלן שלד חשוב מאוד לקבל המלצות מאדריכל המבנה וממכרים שעברו את החוויה. יש לבדוק בנוסף כי קבלן השלד רשום בפנקס הקבלנים.

את הצעת המחיר בונה קבלן השלד ע"פ תכניות העבודה שמגישים לו אדריכל המבנה ומהנדס הקונסטרוקציה. הצעת המחיר בבניה קונבנציונלית תושפע מכמות מפלסי הבית, עובי התקרות ושטחן (ראה פרק 'חישוב עלויות').

בכל מקרה כדאי לקחת מספר הצעות מחיר ולהשוות את תוכנן: האם ההצעה כוללת את פתוח השטח (חפירות, קירות תומכים, גדרות בנויות, משטחים)? לרוב, ההצעות לא יכללו את פתוח השטח, ואת עבודות האיטום, אך יכללו בתוכן את עב' החפירה.
יש לקבל ממהנדס הבניין מפרט של הבלוק הרצוי ולוודא את הימצאותו בהצעה. בכל מקרה יש לשלול על הסף הצעות הנראות נמוכות באופן מתמיהה.

בכדי לקבל את אפקט שמירת האנרגיה בבניה בבלוק איטונג, יש לבצע "חזית לבנה" מושלמת: לא די לבנות מאיטונג רק את הקירות, אלא בנוסף יש לעטוף גם את האלמנטים היצוקים בטון בתבניות איטונג ייעודיות.
בניה זו יקרה יחסית לבניה הרגילה, לכן מומלץ לבדוק היטב אם היתרונות היחסיים בשמירת האנרגיה ובמהירות ההתקנה מצדיקים את התוספת לעלויות. במבנים הממוקמים בתנאי אקלים קיצונים עולה משקלה של התועלת ביחס לעלות.

בחוזה אשר יערך (באמצעות עו"ד) מול הקבלן יש לציין, בין השאר, את הנקודות הבאות:

תכניות האדריכל והמהנדס הנן חלק בלתי נפרד מההסכם. בתכניות השונות מופיעים כל פרטי הבניין הנחוצים וכך תימנע השאלה "באחריות מי הביצוע"?, אלא אם בעת עריכת ההסכם מסכים היזם להוריד פרט זה או אחר מאחריותו של הקבלן.

יש לציין שבמידה וקיימת אי התאמה בין התכניות לבין הנעשה בשטח על הקבלן להתייעץ עם מפקח הבניה טרם בצוע היציקה.

על הקבלן להיות מודע לכך שאין בסמכותו לצקת ללא אישור ממהנדס הבניין, מפקח הבניה, אדריכל המבנה והזמנה של מעבדה מוכרת לדגימת הבטון.

יש לפרט את לוחות הזמנים לביצוע המפלסים השונים ולקבוע שאופן התשלום יהיה בכפוף לביצועם.

כדאי להשאיר סכום גדול ככל האפשר לסיום הבניה (הסיום ייקבע באישור מפקח הבניה). כך יבטיח היזם את עצמו מפני סיכונים אפשריים.

במידה ולא מונה ע"י היזם מנהל עבודה לאתר, יש לדרוש מקבלן השלד למנות מנהל מטעמו עד לסיום עבודותיו.

 

להלן נקודות לבדיקה בשלבי בניית השלד:

  • טרם תחילת הבניה יש להקים גדר זמנית למניעת כניסה לאתר למי שאינו מורשה לכך. כדאי להקפיד על כך משום שפציעה של אורח, מלבד היותה אירוע מצער, עלולה לגרום לתביעת נזיקין.
  • לפני התחלת קידוחי היסודות יש לוודא שהמודד הגיע ומיקם את גבולות המבנה עבור הקבלן. לא כדאי, וגם לא חוקי לסמוך על הקבלן בביצוע המשימה הזאת.
  • במידה ונבנה מרתף- יש לוודא שאנשי האיטום מעורבים בכל שלב. (על נושא האיטום- ראה בהמשך)
  • על מנהל העבודה לוודא שהחשמלאי והאינסטלטור מעורים גם הם בתהליך כבר בשלב זה.
  • בכל מקרה- אין לצקת ללא אישור ממפקח הבניה וממהנדס הבניין אשר נוכחותם הפיזית דרושה בשטח. גם ביקור של אדריכל המבנה בשטח טרם היציקה בוודאי שלא יזיק, למרות שאין מתפקידו לערוך פיקוח צמוד.
  • לאחר יציקת אלמנטים מבטון יש להרטיב אותם במים ('אשפרה') בד"כ כ- 7 ימים.
  • בזמן היציקה תילקח דגימת בטון ע"י המעבדה המאושרת לצורך בדיקת עמידותו ללחץ. יש לזכור שהבטון מגיע לשיא עמידותו רק כעבור 28 יום.
  • לאחר ביצוע היציקה של רצפת הכניסה (בגובה 0.00) יש להזמין שוב את המודד ע"מ לוודא שלא נעשתה סטייה. מדידה זו חשובה הן לשקט הנפשי של המעורבים והן משום שהיא אחד מהתנאים לקבלת אישור אכלוס (טופס 4) בסיום הבניה.
  • כדאי לבקש מחברת החשמל לבצע חיבור זמני לצורך העבודות (באמצעות טופס 2). לא רצוי- וגם לא בטיחותי- להסתמך על כבל לא תקני שיימשך מחצר השכנים.
  •  בעת יציקת משטח בטון המשמש כבסיס למרפסת הצמודה ליציאה מהסלון, או בפטיו המחובר למבנה העיקרי- דאגו שמהנדס הבניין יסמן בתוכניות להנמיך את פני היציקה העליונים של המרפסת, כלפי פני היציקה הקיימים במבנה עצמו, ב-2 ס"מ.
    וכך, גם במקרה בו חדרו מי גשמים אל מתחת לריצוף המרפסת, לא יתאפשר להם 'לזחול' אל מתחת לריצוף הסלון.
  • אפשרות נוספת למניעת ה'זחילה': יציקת סף בטון בגובה 7 ס"מ מתחת למשקוף הויטרינה/ דלת.

 

 

השארת תגובה

X